הניגון שלפניכם הוא אחד מניגוני החתונה של ר’ שלמה, שממלאים בשמחה ובתפילה להקמת בניין שלם. מקור המילים הוא בפיוט ”כל מקדש שביעי”:

שַׂמְּחֵם בְּבִנְיָן שָׁלֵם, בְּאוֹר פָּנֶיךָ תַּבְהִיקֵם
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם

הקשר בין בניין המקדש ובין שמחת הנישואין חוזר בפסוקי הנביאים ונשנה בברכות הנישואין. החיבור של עם ישראל וקוב”ה נמשל לקשר בין איש לאישה, והגאולה נמשלה ליום החתונה המחודש של עם ואלוקיו לאחר הפירוד בגלות:

וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיהו סב)

מקובל לומר שבכל חתונה בישראל נוספת עוד לבנה בבניין ירושלים, ועוד יסוד לחיים המשותפים של עם ישראל והקב”ה במקדש. לקראת חתונתו של חברנו היקר לניגון ישורון הי”ו, הקלטנו יחד את הניגון היפהפה של ר’ שלמה קרליבך, בתפילה להקמת בית נאמן בישראל, ובתקווה לגאולה שלמה ובניית בית משותף עם הקב”ה.

מילותיו המקוריות של הניגון מתחברות גם לתקופה בה אנו נמצאים, רגע לפני ראש השנה. וכך מספר הרב שלמה כ”ץ:

‘באחד מערבי יום הכיפורים, שעות ספורות לפני תפילת “כל נדרי”, הגיע רבי שלמה קרליבך לבית הוריו כדי לחגוג עמם את החג, וביקש לתפוס תנומה קלה ולאגור כוחות לקראת הצום. תוך כדי שינה ירד אליו בחלום ניגון חדש.
מיד כשהתעורר, עוד בטרם יפוג הזיכרון ושהלחן יישכח עם כניסת היום הקדוש, מיהר להתקשר למורתו לגיטרה. הוא פיזם לה את המנגינה בטלפון וביקש ממנה לרשום את התווים במדויק.
המילים המקוריות שליוו את הניגון באותו רגע היו מתוך סליחות לערב ראש השנה: “וּמַלְּטֵם מִכָּל רָעוֹת בְּזֹאת הַשָּׁנָה”. רק בשלב מאוחר יותר הלביש ר’ שלמה על הלחן את המילים המוכרות כיום: “שַׂמְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם”.

בתפילה שה’ יתברך ימלטנו מכל רעות בזאת השנה, ישיש עלינו כמשוש חתן על כלה, וישוב וישכן בתוכנו, בחיבור אשת נעורים עם דודה.

מזל טוב מזל טוב!

—

שַׂמְּחֵם בְּבִנְיָן שָׁלֵם

מילים: מתוך ‘כל מקדש שביעי’, מחבר לא ידוע
לחן: ר’ שלמה קרליבך
עיבוד והפקה: ניגון מלב מדבר – ישרון פלס, איתיאל רכניץ וישי הבר
מיקס ומאסטרינג: ישי הבר

‘ניגון מלב מדבר’. להפקות מוזיקליות ואירועים: איתיאל 0587203207